פסק-דין בתיק ב"ל 5814-08

רקע כללי

1.    האם יש להכיר בפגימה בברכיו של התובע כ"תאונת עבודה" כמשמעה ב חוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה-1995 אם לאו - זוהי השאלה העומדת בפנינו:

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    התשתית העובדתית הנוגעת לנסיבותיו האישיות של התובע ולתנאי עבודתו נקבעה על יסוד הסכמת הצדדים, כדלקמן:

§          התובע , יליד 1951, אזרח עובד צה"ל.

§        במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע , כדלקמן:

בין השנים 77-80 הועסק כנהג משאית מסוג ריו והוא הסיע בבוקר ובערב עובדים לבתיהם. כמו כן, הוביל בשעות היום ציוד מספקים אל היחידות השונות.

בין השנים 80-86 עבד התובע כמחסנאי.

בין השנים 86-96 עבד התובע בעיקר כנהג ומדי פעם הפעיל ציוד צמ"ה.

משנת 96' ואילך החל לעבוד כאיש אחזקה.  

§        בשנת 97' ניתן אישור של רופא תעסוקתי  לפיו התובע אינו יכול לעבוד כמפעיל צמ"ה.

§        התובע נהג מרבית הזמן (70% מהזמן) בדרכים סלולות ו-30% מהזמן בדרכים שאינן  סלולות.

§        התובע עבד בשעות עבודה משתנות, בהתאם ליעדי הנסיעה, 3-4 שעות ביום לכל הפחות. יום עבודתו של התובע הסתיים בשעה 13:00.

§        המושבים בכלי הרכב בהם נהג התובע לא היו אורתופדיים, אלא בעלי ריפוד קשיח (גומי בעובי של כ- 8 ס"מ המכוסה בפלסטיק). במסגרת עבודתו כנהג, ביצע התובע פעולות של לחיצה על דוושת הקלאץ' תוך כיפוף ומתיחה של הברך לסירוגין.

3.    על יסוד תשתית עובדתית זו מינה בית הדין מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדיה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של התובע לבין הפגימה ממנה הוא סובל.  בהתאם לכך הוצגו בפני המומחה השאלות המקובלות לעניין זה.

4.         בהתאם לכך המומחה השיב לשאלות בית הדין, כדלקמן:

א.    לשאלה - מהי הפגימה הרפואית המדויקת ממנה סובל התובע - השיב המומחה כי התובע סובל, שנים רבות, מתהליך ניווני של המפרק הפטלו-פמורלי דו צדדי.  (מפרק שבין פיקת הברך לעצם הירך).

ב.    לשאלה - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה במועד שבאה - השיב המומחה כי מדובר בתהליך ניווני סימטרי  עם פגיעה בסחוס  במפרק הפטלו-פמורלי בשתי הברכיים. משכך ציין, כי אין הוא מוצא קשר סיבתי  בין הפתולוגיות הקיימות לבין תנאי העבודה. 

ג.     לשאלה - האם ניתן לומר כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסדרה של פגיעות זעירות, כאשר כל אחת מהן ניתנת לאיתור בזמן מסוים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהוא התופעה ממנה הוא סובל כיום (מיקרו-טראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואתי מתמשך - השיב המומחה כי אין כל קשר בין פגימות מסוג זה לבין הפגיעה בברכו של המערער.